תקופות של משבר, אי ודאות ושינויים ארגוניים תכופים יוצרות לחץ רב על עובדים ומעלות באופן משמעותי את רמות החרדה בקרבם. חרדה מתמשכת יכולה לפגוע הן בבריאות הנפשית ואיכות החיים של העובדים והן בתפקוד הארגון, לכן, בתקופות אלו חיוני שגם מנהלים וגם עובדים יאמצו אסטרטגיות יעילות להתמודדות עם חרדה ולחץ נפשי.
סיבות לחרדה בקרב עובדים בתקופות משבר
קיימות מספר סיבות מרכזיות לעלייה חדה ברמות החרדה בקרב עובדים בתקופות משבר:
ראשית, החשש מאובדן המשרה ואף האפשרות הקונקרטית של פיטורין הפכו לנושא שכיח מאוד בשיחות בין עובדים. גם עובדים בכירים חשים תחושת איום מתמדת זו.
שנית, עובדים רבים חוו ירידה בהכנסותיהם עקב קיצוצי שכר או הטבות. מצב זה מייצר חרדת קיום ולחץ כלכלי כבד.
שלישית, במקרים רבים העובדים שנותרו בארגון נדרשים לספוג את נטל העבודה שהיה בעבר מפוזר בין יותר עובדים. עומסי עבודה כבדים אלו תורמים גם הם לתחושת לחץ מתמדת.
רביעית, שינויים ארגוניים תכופים וחוסר יציבות כללית מחריפים את תחושת חוסר הוודאות. מחלקות שלמות מתמזגות או נסגרות, מנהלים מתחלפים בקצב מהיר ולא ברור מה ילד יום.
חמישית, העדר תקשורת שקופה ואמינה מצד ההנהלה מותיר את העובדים בחוסר ודאות וחושף אותם לשמועות מדאיגות שמעצימות חרדות.
איך מנהלים יכולים לסייע לעובדים
מנקודת מבט של המנהלים, קיימות אסטרטגיות שונות שניתן ליישם על מנת לסייע לעובדים להתמודד ביעילות עם לחצים וחרדה:
יש לשמור על תקשורת שקופה ועדכון שוטף של העובדים בנוגע למצב הארגון. גם כשהמידע חלקי או לא ודאי, עדיין עדיף לשתף מאשר להשאיר פערי מידע שייצרו אווירה של חשדנות.
כמו כן, חשוב להקשיב לקשיים ולחצים של העובדים, להביע אמפתיה ודאגה לשלומם ולרווחתם הנפשית. תחושה של תמיכה והכלה מצד ההנהלה והממונים קריטית ביותר.
בנוסף, יש לעודד עבודת צוות וערבות הדדית בין עובדים, שכן תחושת שייכות חזקה תורמת להתמודדות מיטבית עם מצבי לחץ.
לבסוף, כדאי לקיים הכשרות וסדנאות שיספקו לעובדים כלים פשוטים להתמודדות עם חרדה ולחץ, כגון נשימות, מיינדפולנס ועוד.
במידת האפשר רצוי להגמיש זמנית את הנהלים בנוגע לשעות וימי עבודה, עבודה מהבית וכדומה. גמישות זו תקל על העובדים בתקופה מאתגרת זו.
מנקודת מבטם של העובדים עצמם, מומלץ לנקוט בצעדים הבאים:
1. לשתף קולגות, משפחה וחברים בלחצים ובחששות. במקום להתבודד עם מחשבות שליליות, חשוב לקבל תמיכה ומשוב מאנשים אכפתיים בסביבה.
2. לנסות לשמור ככל האפשר על שגרה קבועה של שעות שינה, ארוחות, פעילות גופנית ותחביבים מהנים. שגרה תורמת לתחושת רוגע ושליטה.
3. חשוב להקפיד על אורח חיים בריא - תזונה מאוזנת, פעילות גופנית קבועה, מנוחה ושינה מספקת. הרגלים בריאים מסייעים בוויסות רגשי וחרדה.
4. כדאי למצוא דרכים בריאות להתמודד עם לחץ באופן יומיומי, כמו תרגול מיינדפולנס, יוגה, אומנות ועוד. פעילויות אלו מרגיעות את מערכת העצבים.
5. אם תחושת החרדה הופכת להפריע מאוד בתפקוד היומיומי, מומלץ לפנות לעזרה מקצועית של מטפל או יועץ. אין צורך "להתגבר לבד".
סיכום
תקופות של חוסר ודאות כלכלית וארגונית יוצרות אתגר משמעותי עבור עובדים ומנהלים כאחד. חשוב ששני הצדדים יפעלו בשיתוף פעולה על מנת לצמצם את ממדי החרדה והלחץ הנפשי שחווים העובדים. תקשורת פתוחה, גילוי אמפתיה, עידוד עבודת צוות ואימוץ אורח חיים בריא הם רק חלק מהפתרונות האפשריים.
השקעה ברווחתם הנפשית של העובדים בתקופות מאתגרות אלו אינה רק אחריות מוסרית, אלא גם הכרח אסטרטגי לשמירה על תפקוד תקין של הארגון לאורך זמן. כאשר העובדים חשים תמיכה ומסוגלות להתמודד עם לחצים, גם הארגון יוכל לצאת חזק ובריא יותר ממשברים ותהפוכות.
